קיבוצי העמק ומושביו
מוסד חינוכי גלבוע
לא פעם, כאשר נסעתי באוטובוס לעפולה, והוא היה עוצר לאסוף נוסעים, לי הייתה שהות להביט דרך החלון אל המוסד החינוכי ולהתפעל מיופיו. בצעירותי לא זכיתי להיות בו, לבקר בו. המקום נראה מטופח, נקי, מדשאות, עצים סביב. צריפים ובתים. הייתה בו שלווה. היה בו רוגע, הוא נראה לי כמקום שנפשי ביקשה להיות בו. אך השנים חלפו ולא זכיתי. אח"כ כאשר התגייסתי לצבא הרביתי לנסוע ליד המקום. בבוקר עלו בתחנה חיילים מקיבוץ בית אלפא, ותלמידים ועובדים ירדו בתחנה, פעמים עוד קודם שהאוטובוס היה עוזב את התחנה תלמידים שירדו ממנו פסעו ובאו בשערי הכניסה והיו הולכים בשביל הרחב ואני יכולתי לעקוב במבט אחרי הליכתם.
כך נשאר בי המקום מוטבע בחותם של ארץ נהדרת, בלתי מושגת. כן, לא פעם אדם חושב, כי יש ולא יוכל להגשים בקשה, משאלה, או מחשבה.
הימים חלפו, השנים עברו, ואני סיימתי ללמוד, ונעשיתי מורה לספרות באורט בית שאן. והנה באחד הימים פונה אלי חבר ומספר לי כי במוסד חינוכי גלבוע זקוקים למורה לספרות. אמרתי "אעלה בתמר" באתי לפגישה עם מנהל המוסד, רמי דגני, לימים נפשי נקשרה בנפשו, הפיוטית הרגישה והמושרית. כבר באותו שבוע התחלתי ללמד. היה זה באמצע שנת הלימודים. תלמידי כיתה יב שהיו צריכים להיבחן בסוף שנת הלימודים מצאו עצמם ללא מורה, ואני כבר עבדתי בהיקף מלא בתיכון, כך שיכולתי לבוא ללמד במוסד החינוכי רק בשעות אחר הצוהריים והערב.
הייתה זו חוויה מרנינה. המפגש עם תלמידי הקיבוצים היה כל כך נעים. באתי בשמחה ללמדם. למדתי להכירם, לראות את יופיים, את רצינותם, את דרכם, את יחסם לזולת לסביבה ללמידה. ראיתי את שקדנותם . יכולתי לבטוח בהם. המבחנים היו ללא השגחה אני יצאתי לטייל בשבילי המקום בשעה שהם שנבחנו. כך יכולתי להביע את הערכתי אליהם.
עשר שנים, לסירוגין, לימדתי במוסד החינוכי, ומצאתי בו אנשים נפלאים, ישרי דרך, צנועים, שקדנים, עמלים כל אחד בתפקידו, ולכול תפקיד היה מקום ולכל אדם, תלמיד ומבוגר היה זמן.
לעיתים הייתה עולה בת צחוק על פניי כאשר נשאלתי על ידי הורים שביקרו במוסד לפשר הימצאותי כאן. תשובתי הייתה כי אני עובד כאן. ומייד הייתה באה שאלה נוספת ועמה גם תשובה: "האם אתה שרת כאן? לא! עובד מטבח? לא! חשמלאי? לא! אני מורה כאן במוסד החינוכי! אהה מורה למסגרות בוודאי לא! אני מורה לספרות! בית שאני מורה לספרות לא מסתדר ועוד במוסד החינוכי מורה לספרות של ילדי המוסד החינוכי. קודש הקודשים של הלימוד. אכן, זו הייתה חוויה משקמת של ילדות שהתגעגעה למקום שנראה כגן עדן.
מוסד חינוכי גלבוע הוקם לפני למעלה מחמישים שנה. במשך עשרות שנים באו אליו תלמידים מארבעת קיבוצי השומר הצעיר שבעמק בית שאן. מבית אלפא, ניר דוד, מסילות ורשפים.
לאחר שנים של פעילות חינוכית מעולה המוסד נאלץ להודיע על סגירה בשל מיעוט תלמידים. בימיו המפוארים למדו בו למעלה מארבעת תלמידים, אבל בשנים האחרונות מספר התלמידים פחת לכדי מחצית. בשנת הלימודים תשס"ד נוצר איחוד בין מוסד חינוכי גלבוע ובין בית הספר המשותף בנווה איתן. ומסד חינוכי גלבוע סגר שעריו.
לימים, הצטרפתי לנסיעה לפולין של קבוצת חברים מהמוסד החינוכי ומקיבוצי הסביבה. בתחילה הרגשתי קצת זר ומורחק, לרגע חשבתי לעצמי, אולי נדחקתי למקום לא לי. ככלות הכול מה לי ולנסיעה לפולין, למחנות השמדה ולאתרים יהודיים? כך חלפו שני ימים וביום השלישי הרגשתי כי אני מתחבר לאנשים, הם פינו לי מקום כל אחד בדרכו כל אחד כפי יכולתו באותה שעה.
במיידנק קראתי דברים שכתבתי לילה קודם, ודמעות זלגו מעיני והרגשתי כי על אחי ואחיותי ובני עמי אני בוכה. אחרי מיידנק הייתי לאחד מהקבוצה.
קיבוץ בית אלפא
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר. מקומו, כשמונה קילומטר ממערב לבית שאן. הקיבוץ שוכן למרגלות הגלבוע. נוסד בשנת 1922 והוא הראשון מבין הקיבוצים שבעמק בית שאן. אף שפורמאלית הוא שייך למועצה אזורית מעלה גלבוע הרי את עיקר קשריו החברתיים הכלכליים והתרבותיים הוא מקיים עם מועצה אזורית בקעת בית שאן והעיר בית שאן. בשנות השלושים הקיבוץ שלח את משה גולדברג שהיה נציג הקק"ל בעמק בית שאן לעניין רכישת אדמות והקמת ישובים בעמק בית שאן. בית אלפא נחשב לאחד הקיבוצים בעלי המוניטין בתנועת הקיבוצית. בקיבוץ מסורת רבת שנים של טייסים בחיל האוויר. ושל לוחמים פורצי דרך בניהם רפופורט {גברוש} המפורסם פורץ דרך בורמה במלחמת השחרור.
במלחמת השחרור בקיבוץ היה נתון להתקפות של כנופיות ערביות ששלטו על הגבעות של הגלבוע. כיום הקיבוץ מתפרנס מענפי חקלאות שונים. ממפעל הנגררים, מפעל לייצור כבאיות ועוד מפעלים נוספים. עד לפני שנה פעל בשטח הקיבוץ מוסד חינוכי גלבוע שהיה סמל ומופת לשליחות חינוכית. כיום המוסד החינוכי נסגר ותלמידיו עברו ללמוד בבקעת בית שאן.
ההכרות שלי עם קיבוץ בית אלפא החלה בתקופה בה היינו באים בערבי שבת לצפות במשחקי הכדורסל של המשק. חובבי הכדורסל והרצון לראות שחקנים מפורסמים בפעולה הביאו אותנו לנסוע למשחקים בלילות שבת. בעיקר כאשר המשחק היה נגד קבוצה כמו מכבי תל אביב. עד היום אני זוכר אסיסט מתעתע של חיים שטרקמן. שהיה קלע מעולה. עם השנים הכרתי ידידם מהקיבוץ לעבודה ולפעילות חברתית. הכרות מעמיקה עם תולדות הקיבוץ באה לי בעקבות ספרו המאלף של מוסה גולדברג. את הספר קיבלתי מיונה ז"ל שעבדה בארכיון הקיבוץ ואותה כרתי בנסיעתנו לפולין ונעניתי להזמנתה וביקרתי בארכיון קיבוץ וממנה קיבלתי את ספרו של מוסה גולדברג. מקריאה בספר למדתי על ראשיתו של הקיבוץ על ההתמודדות עם קשיי הקיום בימים הראשונים לעלייה והתיישבות של הקיבוץ במקום.
המועצה האזורית בקעת בית שאן
מועצה אזורית בקעת בית שאן מאגדת תחת כנפיה ישובים מגוונים השואפים לחיות בהרמוניה. יש הסבורים כי במועצה מצליחים לעשות זאת בהצלחה רבה ותעיד על מערכת שיתוף הפעולה בין הקיבוצים והמושבים ובין הקיבוצים בתוכם. לכאורה מה רבותה בזאת? אך לא תמיד זה כך. בבקעת בית שאן מגוון הישובים, מגוון השונות יש בהם פוטנציאל למצבי משבר. וההנהגה של המועצה האזורית משכילה להוביל את הישובים לצמיחה לגידול ולשיתוף. במועצה אזורית בקעת בית שאן ניתן למצוא קיבוצים דתיים וקיבוצים של השומר הצעיר. קיבוצים של האיחוד ומושבים של תנועת המזרחי הדתית. ניתן למצוא קיבוצים מהוותיקים בארץ ובעמק כמו ניר דוד וטירת צבי וישובים חדשים כמו מירב ותל תאומים ולכולם יש מקום לחיות ולהתפתח כאן בבקעת בית שאן.
אומנם העשור האחרון מאופיין בהתמודדויות כלכליות, אך אין זו התקופה הקשה של שנות ה-70 של קשיים כלכליים חריפים ובעיות ביטחונית ברקע בעיות וחברתיים על רקע חיפושי דרך. תקופה של מתח פוליטי עם השכנים בעיר בית שאן. לעומת זאת העשור של שנות התשעים הוא עשור של פתיחות ושיתוף פעולה אזורי. עשור של צמיחה, גידול והרחבה של היישובים. עשור של שינויים חינוכיים בתחומים שונים ,של קליטת ילדים מבית שאן למערכות החינוך הקיבוציות.
כיום, נראה כי המועצה האזורית נהנית מתקופה של התבססות מבחינה חברתית ועליה לשקוד על שמירה נכסיה הכלכליים, חברתיים ותרבותיים.א
יישובי המועצה האזורית
ניר דוד
קיבוץ ניר דוד {תל עמל}
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי. הוקם כגרעין בשנת 1932 ועלה על הקרקע בשנת 1936. ניר דוד הוא הקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן וישוב ראשון בארץ שהוקם בשיטת חומה ומגדל. מקור השם תל עמל שמו הראשון של הקיבוץ הוא שם סמלי להתיישבות על תל שוכה בראשית שנות ה-30. נוסף לו עם הזמן השם ניר דוד על שם דוד וולפסון מחליפו של הרצל בהסתדרות הציונית. במשק מספר ענפים אחד החשובים שבהם הוא ענף המדגה. ניר דוד נחשב לקיבוץ מצטיין במיוחד בגידול דגים ובפיתוח סוגי דגים מיוחדים. עוד במשק מפעל ניר עותק ליצור נייר כימי. וכן כפר נופש על גדות נחל האסי. ביוזמה של חברי משק הוקם גן אוסטרלי בשם גן גורו שהוא ייחודי בארץ. ייחודו של הקיבוץ ביופיו שזכה שנחל חוצה אותו לאורכו.
קיבוץ מסילות
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר- הקיבוץ הארצי. עלה על הקרקע בשנת 1938 במסגרת חומה ומגדל. המקימים חלוצים מפולניה ובולגריה וכן השלמות מיוצאי ארגנטינה.
מקור השם: גרעין המייסדים נקרא "במסילה" . ענפי החקלאות העיקריים בקיבוץ גידולי שדה, מטעי תמרים והדרים, רפת, לול ומדגה. ענפי תעשייה: חרושת כבלים- מפעל ליצור כבלי פלדה. מפעל ליצור תכשיטים מפעל ליצור שיש. ועוד תחומי פעילות נוספים.
ההכרות הקרובה שלי עם מסילות הייתה בשנים בהן עבדתי במפעל הכבלים. זו הייתה עבודה במשמרות. משמרת בוקר התחילה בשעה ארבע לפנות בוקר והסתיימה בשעה שתיים עשרה. הייתי צריך להתעורר כחצי שעה לפני ההסעה להתארגן לבוש בגדים, לשתות כוס תה ולצאת לתחנת ההסעה. היינו קבוצה קטנה של עובדים מבית שאן ועבדנו בשיתוף מלא עם חברי המשק. אני עבדתי במחלקת הסלילה. זו התחנה הראשונה בתהליך ייצור של כבלי מתכת.
חומר גלם מגיע למחסן המפעל בחבילות של חוטי מתכת בעוביים שונים. את החבילות האלה יש להעביר לסלילי מתכת וסלילים אלה היו מוכנסים למכונות שזירה. סליל החוטים נעים בתנועה סיבובית והקצה נמשך ונע קדימה, מספר הסלילים היה נקבע לפי עובי הכבל המוזמן לייצור.
אני כמעט שהשארתי את שלוש אצבעות יד ימין שלי על אחד הסלילים. ברגע של חוסר ריכוז , לאחר שהכנסתי את קצה החוט שמשכתי מהחבילה אל תוך הסליל, הפעלתי את מנוע המשיכה מבלי להוציא את אצבעותיי מתחת לחוט המתכת כך שהגליל החל נוע הוא משך גם את ידי ואצבעותיי. האצבעות נלחצו אל גוף הגליל וחוט ת[חתך בהם בכריות הפנימיות של שלוש האצבעות במרכז היד. הפגיעה לא הייתה קשה. לאחר חבישה עוד המשכתי לעבוד עד סוף יום העבודה.
את ארוחת הבוקר היינו אוכלים בחדר האוכל של הקיבוץ. לארוחת הבוקר הקיבוצית היה טעם מיוחד. החביתה עשירה, מיני גבינות, לחם ולחמניות, שפע של ירקות. אמנם הכלים היו עשויים פלסטיק או חרסינה פשוטה אך לא היה בזה להעיב על שמחת ארוחת הבוקר. בכלל ארוחת הבוקר הייתה מוסד של בוקר טוב בקיבוץ, הזדמנות לראות כי כולם התעוררו לעבודה ויאן חומק, שאם נעדרת מארוחת הבוקר הכל שואלים עליך בתחילה דורשים בשלומך ואחר כך מבררים האם הייתה הצדקה להיעדרות מעבות הבוקר. ארוחת הבוקר הייתה גם הזדמנות לאנשים להציג עצמם בפני החברים מי בבגדי עבודה מוכתמים במיוחד ומי לובש בגדי עבודה למרות היותו איש משרד, כאילו אומר אני נכון בכל רגע לקריאה לעבודת כפיים. או אולי עובדי המשרדים נהגו ללבוש בגדי עבודה שלא תזוח דעתם ולבם יגביה עוף.
שנים אחרי שסיימתי עבודתי במפעל פגשתי בחלק מחברי המשק במוסד החינוכי בימי הורים. בתחילה התקשו להבין מה אני עושה במפגש הורים ומורים, שמחתי לספר להם כי אני מורה לספרות במוסד, זה עשה עליהם רושם ופליאה הייתה על פניהם.
קיבוץ מסילות מעמיד לרשות קבוצות הנוער של בית שאן וקיבוצי העמק את מגרש הכדורגל לאימונים ולמשחקים. ישם לא מעט הורים מהקיבוץ המסייעים בהפעלת קבוצות הנוער המשותפות לבית שאן וקיבוצי העמק בכדורגל.
שדה נחום
קיבוץ השייך לתנועת הקיבוצים המאוחדת. עלה על הקרקע בשנת 1937 והיה מראשוני הישובים שעלו על הקרקע במסגרת יישובי חומה ומגדל. מייסדיו באו מקבוצת "השדה" בוגרי בית ספר חקלאי מקווה ישראל, ומפלוגת הקיבוץ המאוחד שראשוניה- נוער חלוצי מאוסטריה, אליהם הצטרפו חלוצים שעלו מפולין, רוסיה וגרמניה.
מקור השם: צירוף שמו של גרעין המייסדים עם שמו של נשיא התנועה הציונית נחום סוקולוב. ענפי המשק העיקריים: גידולי שדה, מטעים ומדגה. מפעל אבדת לייצור פלסטיק, ומרכז סיעודי. לאחרונה נבנתה שכונת בנים שקלטה משפחות צעירות לקיבוץ.
ילדות
קיבוץ שדה נחום זכור לי מתקופת הילדות. בימים בהם באנו אל הקיבוץ לצפות בדרבי העמקים. שתי קבוצות כדורגל חזקות היו בעמק בשנות ה-60 הפועל בית שאן והפועל שדה נחום. משחק כדורגל בין השתיים היה מביא קהל של מאות בית שאנים אל הקיבוץ. המשחקים היו בדרך כלל במזג אוויר נעים. השמים כחולים, השדות ירוקים פתוחים ומזמינים. אנו היינו צועדים רגלי אל המגרש שעמד בחלקו הצפוני של הקיבוץ. היינו פושטים כארבה על הקיבוץ נכנסים דרך השער הראשי, שעמד בצדו הדרומי של הקיבוץ, כך פסענו לאורכו של המשק. עד שהגענו אל מגרש הכדורגל. בדרכנו כמעט נגענו בכל דבר שעורר בנו סקרנות. פלטפורמות עם מכלי אשכוליות היו מטרה מבוקשת במיוחד. היינו לוקחים אשכולית מקלפים ומותרים שביל קליפות שהוביל אל המגרש. היינו מנחמים עצמנו כשסיפרו לנו שאשכוליות אלה היו מיועדות למאכל בקר. רוכבים על אופניים, פורקי העול היו מאמצים אופניים בסיום המשחק ורוכבים בהם חזרה הביתה. האווירה הייתה טעונה. זה לא היה עוד משחק ליגה רגיל. רוב חברי המשק היו מתגייסים לעודד את הקבוצה המקומית גם הספקנים שבהם לא היו יכולים להישאר בחדרם. קריאות הקהל וצעקות העידוד הפריעו את מנוחת צוהרי השבת. לכן מוטב היה להיות במגרש כחלק מהקולקטיב "הנלחם" במגרש.
לשדה נחום היה שוער מעולה אברמלה איינהורן. היה קשה להכניע אותו. בהתקפה שיחקו שני אחים אבנר ועמיחי בר ניב שניהם היו אימת ההגנות של הליגה . לא היה שחקן ליגה שהייתה לא תנועה אלגנטית כמו לאבנר בר ניב והמספרת שלו הייתה לשם דבר. בית קשתה לשחק מול חוסנם הגופני של שחקני שדה נחום. בדרך כלל השחקנים הבית שאנים היו ניגפים במשחקים אלה.
בסיום המשחק, הקהל הבית שאני היה חוזר דרך שבילי המשק והתנהגותו הייתה מושפעת מתוצאות המשחק. במקרה של הפסד הנזקים היו רבים. פותחים ממטרות, רוכבים על אופניים, מזיזים טרקטורים, לוקחים מפתחות של טרקטורים, קוטפים תפוזים ולימונים מעצים שבדרך. אי היה אפשר לטעות. הבית שאנים היו כאן.
שנים אח"כ במקום מגרש הכדורגל נבנתה שכונת בנים עבור בני הקיבוץ והקיבוץ פתח את שעריו גם לתושבי בית שאן. כיום גרות מספר משפחות מבית שאן בשכונת הבנים של הקיבוץ.
גם השוער אברמלה איינהורן, שהיה לאגדה, בעמק הפך לחלק מהנוף הטבעי של בית שאן בשעה שמילא תפקיד של מנהל קבוצות הנוער המשותפות לבית שאן והעמק.
בהלווייתו השתתפות מאות מתושבי בית שאן שהכירו והוקירו את פועלו הרב בתחום הספורט.
קיבוץ שדה נחום הוקם בשנת 1938 במסגרת ההתיישבות של חומה ומגדל בעמק בית שאן.היה לאחד הקיבוצים המפוארים והחשובים בעמק. עם הזמן רבים מצעיריו עזבוהו והוא נאלץ להתמודד ולהיאבק כדי לשרוד ולשמור על קיומו כקיבוץ עבר תקופה כלכלית קשה ונראה כי השנים האחרונות המשק נמצא בתהליך של התאוששות.
כפר רופין
קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת שעלה לקרקע בשנת 1938 במסגרת יישובי חומה ומגדל. קבוצת המייסדים "מסד" הייתה מורכבת מעולי גרמניה ואוסטריה, אליה הצטרפה בשנת 1942 השלמה שרוב חבריה היו עולים מצ'כיה.
שמו של הקיבוץ ניתן לו ע"ש ארתור רופין ממעצבי מדיניות ההתיישבות בארץ ישראל.
ענפי המשק הבולטים הם: גידולי שדה, מטעים, ענף לייצור דשא, רפת, לול לפיטום, מדגה, ומפעל לייצור פלסטיק. לאחרונה הקיבוץ פתח את שעריו לקליטה של משפחות מהיער במסגרת הרחבה קהילתית.
יש לי זיקה מיוחדת לקיבוץ כפר רופין. בבית העלמין שבמקום טמון אחד מקציני פלוגה ו' בגד' 74 בחט' 188. סגן יואב יקיר, שלחם במלחמת יום הכיפורים מול האויב הסורי ובלם את התקדמותם וירידתם אל הכינרת. לחם עד כלות כוחותיו וחייו. יואב היה צנום וגבוה עיני תכלת שער מקורזל. פני מלאך היו לו. כולו רוך ועדנה. נפש רכה, עדינה, סלחנית וסבלנית לחייליו ורעיו. שבוע לפני פר
מוסד חינוכי גלבוע
לא פעם, כאשר נסעתי באוטובוס לעפולה, והוא היה עוצר לאסוף נוסעים, לי הייתה שהות להביט דרך החלון אל המוסד החינוכי ולהתפעל מיופיו. בצעירותי לא זכיתי להיות בו, לבקר בו. המקום נראה מטופח, נקי, מדשאות, עצים סביב. צריפים ובתים. הייתה בו שלווה. היה בו רוגע, הוא נראה לי כמקום שנפשי ביקשה להיות בו. אך השנים חלפו ולא זכיתי. אח"כ כאשר התגייסתי לצבא הרביתי לנסוע ליד המקום. בבוקר עלו בתחנה חיילים מקיבוץ בית אלפא, ותלמידים ועובדים ירדו בתחנה, פעמים עוד קודם שהאוטובוס היה עוזב את התחנה תלמידים שירדו ממנו פסעו ובאו בשערי הכניסה והיו הולכים בשביל הרחב ואני יכולתי לעקוב במבט אחרי הליכתם.
כך נשאר בי המקום מוטבע בחותם של ארץ נהדרת, בלתי מושגת. כן, לא פעם אדם חושב, כי יש ולא יוכל להגשים בקשה, משאלה, או מחשבה.
הימים חלפו, השנים עברו, ואני סיימתי ללמוד, ונעשיתי מורה לספרות באורט בית שאן. והנה באחד הימים פונה אלי חבר ומספר לי כי במוסד חינוכי גלבוע זקוקים למורה לספרות. אמרתי "אעלה בתמר" באתי לפגישה עם מנהל המוסד, רמי דגני, לימים נפשי נקשרה בנפשו, הפיוטית הרגישה והמושרית. כבר באותו שבוע התחלתי ללמד. היה זה באמצע שנת הלימודים. תלמידי כיתה יב שהיו צריכים להיבחן בסוף שנת הלימודים מצאו עצמם ללא מורה, ואני כבר עבדתי בהיקף מלא בתיכון, כך שיכולתי לבוא ללמד במוסד החינוכי רק בשעות אחר הצוהריים והערב.
הייתה זו חוויה מרנינה. המפגש עם תלמידי הקיבוצים היה כל כך נעים. באתי בשמחה ללמדם. למדתי להכירם, לראות את יופיים, את רצינותם, את דרכם, את יחסם לזולת לסביבה ללמידה. ראיתי את שקדנותם . יכולתי לבטוח בהם. המבחנים היו ללא השגחה אני יצאתי לטייל בשבילי המקום בשעה שהם שנבחנו. כך יכולתי להביע את הערכתי אליהם.
עשר שנים, לסירוגין, לימדתי במוסד החינוכי, ומצאתי בו אנשים נפלאים, ישרי דרך, צנועים, שקדנים, עמלים כל אחד בתפקידו, ולכול תפקיד היה מקום ולכל אדם, תלמיד ומבוגר היה זמן.
לעיתים הייתה עולה בת צחוק על פניי כאשר נשאלתי על ידי הורים שביקרו במוסד לפשר הימצאותי כאן. תשובתי הייתה כי אני עובד כאן. ומייד הייתה באה שאלה נוספת ועמה גם תשובה: "האם אתה שרת כאן? לא! עובד מטבח? לא! חשמלאי? לא! אני מורה כאן במוסד החינוכי! אהה מורה למסגרות בוודאי לא! אני מורה לספרות! בית שאני מורה לספרות לא מסתדר ועוד במוסד החינוכי מורה לספרות של ילדי המוסד החינוכי. קודש הקודשים של הלימוד. אכן, זו הייתה חוויה משקמת של ילדות שהתגעגעה למקום שנראה כגן עדן.
מוסד חינוכי גלבוע הוקם לפני למעלה מחמישים שנה. במשך עשרות שנים באו אליו תלמידים מארבעת קיבוצי השומר הצעיר שבעמק בית שאן. מבית אלפא, ניר דוד, מסילות ורשפים.
לאחר שנים של פעילות חינוכית מעולה המוסד נאלץ להודיע על סגירה בשל מיעוט תלמידים. בימיו המפוארים למדו בו למעלה מארבעת תלמידים, אבל בשנים האחרונות מספר התלמידים פחת לכדי מחצית. בשנת הלימודים תשס"ד נוצר איחוד בין מוסד חינוכי גלבוע ובין בית הספר המשותף בנווה איתן. ומסד חינוכי גלבוע סגר שעריו.
לימים, הצטרפתי לנסיעה לפולין של קבוצת חברים מהמוסד החינוכי ומקיבוצי הסביבה. בתחילה הרגשתי קצת זר ומורחק, לרגע חשבתי לעצמי, אולי נדחקתי למקום לא לי. ככלות הכול מה לי ולנסיעה לפולין, למחנות השמדה ולאתרים יהודיים? כך חלפו שני ימים וביום השלישי הרגשתי כי אני מתחבר לאנשים, הם פינו לי מקום כל אחד בדרכו כל אחד כפי יכולתו באותה שעה.
במיידנק קראתי דברים שכתבתי לילה קודם, ודמעות זלגו מעיני והרגשתי כי על אחי ואחיותי ובני עמי אני בוכה. אחרי מיידנק הייתי לאחד מהקבוצה.
קיבוץ בית אלפא
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר. מקומו, כשמונה קילומטר ממערב לבית שאן. הקיבוץ שוכן למרגלות הגלבוע. נוסד בשנת 1922 והוא הראשון מבין הקיבוצים שבעמק בית שאן. אף שפורמאלית הוא שייך למועצה אזורית מעלה גלבוע הרי את עיקר קשריו החברתיים הכלכליים והתרבותיים הוא מקיים עם מועצה אזורית בקעת בית שאן והעיר בית שאן. בשנות השלושים הקיבוץ שלח את משה גולדברג שהיה נציג הקק"ל בעמק בית שאן לעניין רכישת אדמות והקמת ישובים בעמק בית שאן. בית אלפא נחשב לאחד הקיבוצים בעלי המוניטין בתנועת הקיבוצית. בקיבוץ מסורת רבת שנים של טייסים בחיל האוויר. ושל לוחמים פורצי דרך בניהם רפופורט {גברוש} המפורסם פורץ דרך בורמה במלחמת השחרור.
במלחמת השחרור בקיבוץ היה נתון להתקפות של כנופיות ערביות ששלטו על הגבעות של הגלבוע. כיום הקיבוץ מתפרנס מענפי חקלאות שונים. ממפעל הנגררים, מפעל לייצור כבאיות ועוד מפעלים נוספים. עד לפני שנה פעל בשטח הקיבוץ מוסד חינוכי גלבוע שהיה סמל ומופת לשליחות חינוכית. כיום המוסד החינוכי נסגר ותלמידיו עברו ללמוד בבקעת בית שאן.
ההכרות שלי עם קיבוץ בית אלפא החלה בתקופה בה היינו באים בערבי שבת לצפות במשחקי הכדורסל של המשק. חובבי הכדורסל והרצון לראות שחקנים מפורסמים בפעולה הביאו אותנו לנסוע למשחקים בלילות שבת. בעיקר כאשר המשחק היה נגד קבוצה כמו מכבי תל אביב. עד היום אני זוכר אסיסט מתעתע של חיים שטרקמן. שהיה קלע מעולה. עם השנים הכרתי ידידם מהקיבוץ לעבודה ולפעילות חברתית. הכרות מעמיקה עם תולדות הקיבוץ באה לי בעקבות ספרו המאלף של מוסה גולדברג. את הספר קיבלתי מיונה ז"ל שעבדה בארכיון הקיבוץ ואותה כרתי בנסיעתנו לפולין ונעניתי להזמנתה וביקרתי בארכיון קיבוץ וממנה קיבלתי את ספרו של מוסה גולדברג. מקריאה בספר למדתי על ראשיתו של הקיבוץ על ההתמודדות עם קשיי הקיום בימים הראשונים לעלייה והתיישבות של הקיבוץ במקום.
המועצה האזורית בקעת בית שאן
מועצה אזורית בקעת בית שאן מאגדת תחת כנפיה ישובים מגוונים השואפים לחיות בהרמוניה. יש הסבורים כי במועצה מצליחים לעשות זאת בהצלחה רבה ותעיד על מערכת שיתוף הפעולה בין הקיבוצים והמושבים ובין הקיבוצים בתוכם. לכאורה מה רבותה בזאת? אך לא תמיד זה כך. בבקעת בית שאן מגוון הישובים, מגוון השונות יש בהם פוטנציאל למצבי משבר. וההנהגה של המועצה האזורית משכילה להוביל את הישובים לצמיחה לגידול ולשיתוף. במועצה אזורית בקעת בית שאן ניתן למצוא קיבוצים דתיים וקיבוצים של השומר הצעיר. קיבוצים של האיחוד ומושבים של תנועת המזרחי הדתית. ניתן למצוא קיבוצים מהוותיקים בארץ ובעמק כמו ניר דוד וטירת צבי וישובים חדשים כמו מירב ותל תאומים ולכולם יש מקום לחיות ולהתפתח כאן בבקעת בית שאן.
אומנם העשור האחרון מאופיין בהתמודדויות כלכליות, אך אין זו התקופה הקשה של שנות ה-70 של קשיים כלכליים חריפים ובעיות ביטחונית ברקע בעיות וחברתיים על רקע חיפושי דרך. תקופה של מתח פוליטי עם השכנים בעיר בית שאן. לעומת זאת העשור של שנות התשעים הוא עשור של פתיחות ושיתוף פעולה אזורי. עשור של צמיחה, גידול והרחבה של היישובים. עשור של שינויים חינוכיים בתחומים שונים ,של קליטת ילדים מבית שאן למערכות החינוך הקיבוציות.
כיום, נראה כי המועצה האזורית נהנית מתקופה של התבססות מבחינה חברתית ועליה לשקוד על שמירה נכסיה הכלכליים, חברתיים ותרבותיים.א
יישובי המועצה האזורית
ניר דוד
קיבוץ ניר דוד {תל עמל}
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי. הוקם כגרעין בשנת 1932 ועלה על הקרקע בשנת 1936. ניר דוד הוא הקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן וישוב ראשון בארץ שהוקם בשיטת חומה ומגדל. מקור השם תל עמל שמו הראשון של הקיבוץ הוא שם סמלי להתיישבות על תל שוכה בראשית שנות ה-30. נוסף לו עם הזמן השם ניר דוד על שם דוד וולפסון מחליפו של הרצל בהסתדרות הציונית. במשק מספר ענפים אחד החשובים שבהם הוא ענף המדגה. ניר דוד נחשב לקיבוץ מצטיין במיוחד בגידול דגים ובפיתוח סוגי דגים מיוחדים. עוד במשק מפעל ניר עותק ליצור נייר כימי. וכן כפר נופש על גדות נחל האסי. ביוזמה של חברי משק הוקם גן אוסטרלי בשם גן גורו שהוא ייחודי בארץ. ייחודו של הקיבוץ ביופיו שזכה שנחל חוצה אותו לאורכו.
קיבוץ מסילות
קיבוץ השייך לתנועת השומר הצעיר- הקיבוץ הארצי. עלה על הקרקע בשנת 1938 במסגרת חומה ומגדל. המקימים חלוצים מפולניה ובולגריה וכן השלמות מיוצאי ארגנטינה.
מקור השם: גרעין המייסדים נקרא "במסילה" . ענפי החקלאות העיקריים בקיבוץ גידולי שדה, מטעי תמרים והדרים, רפת, לול ומדגה. ענפי תעשייה: חרושת כבלים- מפעל ליצור כבלי פלדה. מפעל ליצור תכשיטים מפעל ליצור שיש. ועוד תחומי פעילות נוספים.
ההכרות הקרובה שלי עם מסילות הייתה בשנים בהן עבדתי במפעל הכבלים. זו הייתה עבודה במשמרות. משמרת בוקר התחילה בשעה ארבע לפנות בוקר והסתיימה בשעה שתיים עשרה. הייתי צריך להתעורר כחצי שעה לפני ההסעה להתארגן לבוש בגדים, לשתות כוס תה ולצאת לתחנת ההסעה. היינו קבוצה קטנה של עובדים מבית שאן ועבדנו בשיתוף מלא עם חברי המשק. אני עבדתי במחלקת הסלילה. זו התחנה הראשונה בתהליך ייצור של כבלי מתכת.
חומר גלם מגיע למחסן המפעל בחבילות של חוטי מתכת בעוביים שונים. את החבילות האלה יש להעביר לסלילי מתכת וסלילים אלה היו מוכנסים למכונות שזירה. סליל החוטים נעים בתנועה סיבובית והקצה נמשך ונע קדימה, מספר הסלילים היה נקבע לפי עובי הכבל המוזמן לייצור.
אני כמעט שהשארתי את שלוש אצבעות יד ימין שלי על אחד הסלילים. ברגע של חוסר ריכוז , לאחר שהכנסתי את קצה החוט שמשכתי מהחבילה אל תוך הסליל, הפעלתי את מנוע המשיכה מבלי להוציא את אצבעותיי מתחת לחוט המתכת כך שהגליל החל נוע הוא משך גם את ידי ואצבעותיי. האצבעות נלחצו אל גוף הגליל וחוט ת[חתך בהם בכריות הפנימיות של שלוש האצבעות במרכז היד. הפגיעה לא הייתה קשה. לאחר חבישה עוד המשכתי לעבוד עד סוף יום העבודה.
את ארוחת הבוקר היינו אוכלים בחדר האוכל של הקיבוץ. לארוחת הבוקר הקיבוצית היה טעם מיוחד. החביתה עשירה, מיני גבינות, לחם ולחמניות, שפע של ירקות. אמנם הכלים היו עשויים פלסטיק או חרסינה פשוטה אך לא היה בזה להעיב על שמחת ארוחת הבוקר. בכלל ארוחת הבוקר הייתה מוסד של בוקר טוב בקיבוץ, הזדמנות לראות כי כולם התעוררו לעבודה ויאן חומק, שאם נעדרת מארוחת הבוקר הכל שואלים עליך בתחילה דורשים בשלומך ואחר כך מבררים האם הייתה הצדקה להיעדרות מעבות הבוקר. ארוחת הבוקר הייתה גם הזדמנות לאנשים להציג עצמם בפני החברים מי בבגדי עבודה מוכתמים במיוחד ומי לובש בגדי עבודה למרות היותו איש משרד, כאילו אומר אני נכון בכל רגע לקריאה לעבודת כפיים. או אולי עובדי המשרדים נהגו ללבוש בגדי עבודה שלא תזוח דעתם ולבם יגביה עוף.
שנים אחרי שסיימתי עבודתי במפעל פגשתי בחלק מחברי המשק במוסד החינוכי בימי הורים. בתחילה התקשו להבין מה אני עושה במפגש הורים ומורים, שמחתי לספר להם כי אני מורה לספרות במוסד, זה עשה עליהם רושם ופליאה הייתה על פניהם.
קיבוץ מסילות מעמיד לרשות קבוצות הנוער של בית שאן וקיבוצי העמק את מגרש הכדורגל לאימונים ולמשחקים. ישם לא מעט הורים מהקיבוץ המסייעים בהפעלת קבוצות הנוער המשותפות לבית שאן וקיבוצי העמק בכדורגל.
שדה נחום
קיבוץ השייך לתנועת הקיבוצים המאוחדת. עלה על הקרקע בשנת 1937 והיה מראשוני הישובים שעלו על הקרקע במסגרת יישובי חומה ומגדל. מייסדיו באו מקבוצת "השדה" בוגרי בית ספר חקלאי מקווה ישראל, ומפלוגת הקיבוץ המאוחד שראשוניה- נוער חלוצי מאוסטריה, אליהם הצטרפו חלוצים שעלו מפולין, רוסיה וגרמניה.
מקור השם: צירוף שמו של גרעין המייסדים עם שמו של נשיא התנועה הציונית נחום סוקולוב. ענפי המשק העיקריים: גידולי שדה, מטעים ומדגה. מפעל אבדת לייצור פלסטיק, ומרכז סיעודי. לאחרונה נבנתה שכונת בנים שקלטה משפחות צעירות לקיבוץ.
ילדות
קיבוץ שדה נחום זכור לי מתקופת הילדות. בימים בהם באנו אל הקיבוץ לצפות בדרבי העמקים. שתי קבוצות כדורגל חזקות היו בעמק בשנות ה-60 הפועל בית שאן והפועל שדה נחום. משחק כדורגל בין השתיים היה מביא קהל של מאות בית שאנים אל הקיבוץ. המשחקים היו בדרך כלל במזג אוויר נעים. השמים כחולים, השדות ירוקים פתוחים ומזמינים. אנו היינו צועדים רגלי אל המגרש שעמד בחלקו הצפוני של הקיבוץ. היינו פושטים כארבה על הקיבוץ נכנסים דרך השער הראשי, שעמד בצדו הדרומי של הקיבוץ, כך פסענו לאורכו של המשק. עד שהגענו אל מגרש הכדורגל. בדרכנו כמעט נגענו בכל דבר שעורר בנו סקרנות. פלטפורמות עם מכלי אשכוליות היו מטרה מבוקשת במיוחד. היינו לוקחים אשכולית מקלפים ומותרים שביל קליפות שהוביל אל המגרש. היינו מנחמים עצמנו כשסיפרו לנו שאשכוליות אלה היו מיועדות למאכל בקר. רוכבים על אופניים, פורקי העול היו מאמצים אופניים בסיום המשחק ורוכבים בהם חזרה הביתה. האווירה הייתה טעונה. זה לא היה עוד משחק ליגה רגיל. רוב חברי המשק היו מתגייסים לעודד את הקבוצה המקומית גם הספקנים שבהם לא היו יכולים להישאר בחדרם. קריאות הקהל וצעקות העידוד הפריעו את מנוחת צוהרי השבת. לכן מוטב היה להיות במגרש כחלק מהקולקטיב "הנלחם" במגרש.
לשדה נחום היה שוער מעולה אברמלה איינהורן. היה קשה להכניע אותו. בהתקפה שיחקו שני אחים אבנר ועמיחי בר ניב שניהם היו אימת ההגנות של הליגה . לא היה שחקן ליגה שהייתה לא תנועה אלגנטית כמו לאבנר בר ניב והמספרת שלו הייתה לשם דבר. בית קשתה לשחק מול חוסנם הגופני של שחקני שדה נחום. בדרך כלל השחקנים הבית שאנים היו ניגפים במשחקים אלה.
בסיום המשחק, הקהל הבית שאני היה חוזר דרך שבילי המשק והתנהגותו הייתה מושפעת מתוצאות המשחק. במקרה של הפסד הנזקים היו רבים. פותחים ממטרות, רוכבים על אופניים, מזיזים טרקטורים, לוקחים מפתחות של טרקטורים, קוטפים תפוזים ולימונים מעצים שבדרך. אי היה אפשר לטעות. הבית שאנים היו כאן.
שנים אח"כ במקום מגרש הכדורגל נבנתה שכונת בנים עבור בני הקיבוץ והקיבוץ פתח את שעריו גם לתושבי בית שאן. כיום גרות מספר משפחות מבית שאן בשכונת הבנים של הקיבוץ.
גם השוער אברמלה איינהורן, שהיה לאגדה, בעמק הפך לחלק מהנוף הטבעי של בית שאן בשעה שמילא תפקיד של מנהל קבוצות הנוער המשותפות לבית שאן והעמק.
בהלווייתו השתתפות מאות מתושבי בית שאן שהכירו והוקירו את פועלו הרב בתחום הספורט.
קיבוץ שדה נחום הוקם בשנת 1938 במסגרת ההתיישבות של חומה ומגדל בעמק בית שאן.היה לאחד הקיבוצים המפוארים והחשובים בעמק. עם הזמן רבים מצעיריו עזבוהו והוא נאלץ להתמודד ולהיאבק כדי לשרוד ולשמור על קיומו כקיבוץ עבר תקופה כלכלית קשה ונראה כי השנים האחרונות המשק נמצא בתהליך של התאוששות.
כפר רופין
קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת שעלה לקרקע בשנת 1938 במסגרת יישובי חומה ומגדל. קבוצת המייסדים "מסד" הייתה מורכבת מעולי גרמניה ואוסטריה, אליה הצטרפה בשנת 1942 השלמה שרוב חבריה היו עולים מצ'כיה.
שמו של הקיבוץ ניתן לו ע"ש ארתור רופין ממעצבי מדיניות ההתיישבות בארץ ישראל.
ענפי המשק הבולטים הם: גידולי שדה, מטעים, ענף לייצור דשא, רפת, לול לפיטום, מדגה, ומפעל לייצור פלסטיק. לאחרונה הקיבוץ פתח את שעריו לקליטה של משפחות מהיער במסגרת הרחבה קהילתית.
יש לי זיקה מיוחדת לקיבוץ כפר רופין. בבית העלמין שבמקום טמון אחד מקציני פלוגה ו' בגד' 74 בחט' 188. סגן יואב יקיר, שלחם במלחמת יום הכיפורים מול האויב הסורי ובלם את התקדמותם וירידתם אל הכינרת. לחם עד כלות כוחותיו וחייו. יואב היה צנום וגבוה עיני תכלת שער מקורזל. פני מלאך היו לו. כולו רוך ועדנה. נפש רכה, עדינה, סלחנית וסבלנית לחייליו ורעיו. שבוע לפני פר
